שוק הנדל״ן בישראל ניצב בפני שינוי עומק. מהתמקדות מסורתית במגורים ומשרדים בלבד, השוק עובר למבט רחב יותר שבו קרקע הופכת לחלק בלתי נפרד מתשתיות טכנולוגיות לאומיות. גל ההשקעות העולמי בדאטה סנטרים ובתשתיות בינה מלאכותית (AI) מתחיל להשפיע באופן דרמטי על החלטות תכנון, מיקום והשקעה בארץ. אזור הצפון, שבעבר נתפס לרוב כפריפריה תעשייתית או תיירותית, עשוי למצוא את עצמו בלב המהפכה.
כיצד גל ההשקעות העולמי ישפיע על שוק הנדל”ן בישראל ועל הצפון בפרט? ד״ר בלה ברדה ברקת, פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה, מעריכה כי ההשפעה תהיה כפולה. ברמה הארצית, נראה מעבר מתפיסה צרה של נדל"ן לתפיסה שבה קרקע נתפסת כנכס תשתיתי. מתקני מחשוב ותשתיות AI אינם זקוקים רק לארבעה קירות; הם דורשים חשמל זמין ואמין, קישוריות גבוהה, נגישות תחבורתית וביטחון תפעולי. לכן, אזורים בעלי עתודות קרקע וחיבור טוב לרשתות עשויים לזנק בערכם. "בישראל כבר רואים שהמדינה בוחנת מדיניות שתעדיף הקמת דאטה סנטרים מחוץ למרכז, לצד קיצור הליכי תכנון", מציינת ברדה ברקת. "ביחס לצפון, הפוטנציאל משמעותי במיוחד. הוא יכול להפוך למרחב של תשתיות מידע, מחקר ופיתוח. העובדה ש-NVIDIA בחרה בקריית טבעון לאתר הקמפוס החדש שלה, רק מחזקת את האפשרות שהצפון יהפוך למוקד טכנולוגי עמוק."
לדבריה, הקמת מרכזי מידע בצפון טומנת בחובה הזדמנויות כלכליות רחבות, ולא רק תעסוקה ישירה. מדובר ביצירת אקו-סיסטם שלם הכולל חברות שירות, תחזוקה, אבטחה, הנדסה, קירור ותקשורת. בנוסף, השקעות מסוג זה מובילות לשדרוג תשתיות, כגון רשתות החשמל, הסיבים האופטיים והכבישים. שינוי התדמית של האזור עשוי למשוך אוכלוסייה חזקה יותר ולהביא להשקעות נדל"ניות נלוות. עם זאת, היא מזהירה כי דאטה סנטרים לבדם אינם "מפעל תעסוקה המוני" כמו בעבר, והערך האמיתי נוצר כשהם משולבים במדיניות המחברת אקדמיה, תחבורה ותעסוקה איכותית.
אך האם תשתיות הצפון אכן ערוכות? לדברי ברדה ברקת, הצפון אינו מגיע מנקודת אפס, אך גם אינו ערוך במלואו. היא מציינת את כוח המשימה הייעודי שהקים משרד האוצר לטיפול בתשתיות המחשוב, שמעיד על הבנת הפערים הקיימים. "האתגר המרכזי הוא לא רק לבנות מבנה, אלא להבטיח הזנת חשמל אמינה וקישוריות, בלי ליצור צווארי בקבוק. יש בצפון פוטנציאל, אבל כדי לממש אותו צריך לעבור מחשיבה נדל”נית לחשיבה מערכתית."
במקביל להזדמנויות, ישנם סיכונים שיש לנהל. הראשון הוא אנרגטי, שכן דאטה סנטרים צורכים חשמל רב ועלולים להכביד על הרשת ללא תכנון מוקדם. השני הוא סביבתי, והשלישי ביטחוני. ניהול הסיכונים דורש תכנון מרחבי מוקדם, חיבור מבוקר לרשת ומדיניות מכוונת. במבט לעתיד, מסכמת ברדה ברקת, על ישראל לעבור מ"תפיסת חדשנות צרה" ל"תפיסת חדשנות תשתיתית". היא מבהירה כי כדי להיות שחקנית מובילה בעידן ה-AI, לא מספיק לעודד סטארט-אפים, אלא יש לבנות תנאים פיזיים הכוללים מדיניות חשמל, קרקע וסיבים. "השאלה הגדולה היא האם הצפון יהיה חלק מהסיפור הזה, או שוב יישאר בצד המפה."
