רפורמת הרישוי העצמי – אתגרי האדריכלים והרשויות המקומיות

בפתח הכנס אמרה אדריכלית אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, כי רפורמת הרישוי העצמי מהווה נקודת מפנה במעמד האדריכלים בישראל. לדבריה, "הרישוי העצמי מעניק לאדריכלים סמכויות שלא היו כאן מעולם. לצד הכוח הזה יש אחריות כבדה – מקצועית, משפטית וציבורית. תפקיד ההתאחדות הוא לייצר שפה משותפת עם מוסדות הרישוי, לפתח תו תקן לאיכות ולהבטיח שהמסלול המהיר לא יפגע במרחב הציבורי."

אנג'ל ציינה כי ההתאחדות הקימה מערך ליווי משפטי שילווה את האדריכלים בחמש השנים הקרובות, בסוגיות מול ועדות מקומיות, חברות ביטוח וגורמי אכיפה – במטרה לצמצם חשיפה לתביעות אזרחיות ופליליות. עו"ד יובל גלאון, ראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' והיועץ המשפטי של ההתאחדות, התייחס לחששות שעולות מן השטח. "הרפורמה היא מהפכה אמיתית שמביאה הזדמנויות רבות, אבל גם דילמות: לחצים מצד יזמים, שאלות ביטוחיות ואתיות, והצורך להבין לעומק את גבולות הסמכות. תפקידנו להדריך, להרגיע ולוודא שאף אדריכל לא נשאר לבד במסלול הרישוי העצמי."

בפאנל מקצועי בהנחיית אדר' גיל שנהב השתתפו נציגים מהרשויות המקומיות תל אביב־יפו, ירושלים והוד השרון. דבריהם הציפו פערים בין כוונת המחוקק לבין המציאות בשטח. מירב שניר, מהנדסת עיריית הוד השרון, ציינה כי כבר נמסרו ארבעה תיקי מידע במסגרת המסלול החדש, וחמש בקשות נוספות בטיפול. "הלמידה משותפת לכולם. אנחנו מבינים שהרפורמה משנה את מקומנו בתהליך ולכן ממפים את החששות, מגדירים תנאים ויוצרים סטנדרט ברור. האתגר האמיתי הוא היום שאחרי ההיתר – וזה מחייב היערכות של כלל אגפי העירייה."

מהנדס העיר ירושלים, אינג' יואל שבת, הציג תמונת מצב של תנופת בנייה חסרת תקדים: "עברנו מ־3,000 יחידות דיור בשנה לכ־7,000, ובקרוב 8,000. בתוך המציאות הזו, רפורמת הרישוי העצמי מציבה אותנו בקונפליקט מובנה – בין האינטרס לקדם יזמות לבין אחריותנו להגן על איכות המרחב הציבורי". שבת העיר כי בשלב זה מרבית הבקשות מוגשות על ידי הנדסאים ולא מורשי היתר – דבר שמעלה שאלות מקצועיות לגבי יישום הרפורמה.

אדר' שרון צ'רניאק, סגן מנהל אגף רישוי ופיקוח בעיריית תל אביב־יפו, הציג מודל היערכות שכולל תשתית מחשוב חדשה ותהליך עבודה מחודש. "תיק המידע הפך שלב מהותי. אנחנו מרכזים בו את כל המידע הקריטי כבר בתחילת הדרך. תשעה תיקי מידע כבר נפתחו ועוד רבים בדרך, אבל האתגר הגדול הוא בשלב הביצוע – שם עדיין אין ניסיון מצטבר."

עו"ד סלאם חאמד, שותפה במחלקת תכנון ובנייה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', הציגה שני שינויים משמעותיים שעתידים להשפיע על הרפורמה:

1. הרחבת סמכויות מכון הבקרה

• רישוי עצמי צפוי לחול גם על מגדלים ללא הגבלת גובה.

• התקנות לא נכנסו לתוקף ב־1 בינואר כמתוכנן, אך ייכנסו בחודשים הקרובים.

2. הקלה בדרישת 100% חתימות הבעלים

• ניתן יהיה להתחיל תהליך עם 60% signatures ולהשלים ל־100% סמוך להוצאת ההיתר.

• השינוי צפוי להאיץ פרויקטים רבים במרכזי ערים ובמתחמי פינוי־בינוי.

הכנס חשף פער בין החזון לבין היישום: האדריכלים מקבלים עצמאות רחבה, אך הרשויות המקומיות מצויות במצב של עומס, חוסר ודאות ומאבק על שימור יכולות הבקרה שלהן. בסיכום הדיון עלה כי הצלחת הרפורמה תיגזר לא מהמהירות שבה יונפקו היתרים – אלא מהיכולת לייצר איזון בין יעילות, מקצועיות ואחריות ציבורית.