תביעה דרמטית בהיקף של כ-343 מיליון שקלים הוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומדינת ישראל. התובעות – חברות הנדל"ן המובילות אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות ו-צ.פ. חברה לבניין – טוענות להטעיה חמורה, חוסר תום לב והפרת חוזים שיטתית מצד המדינה במכרזי קרקע בשכונת "זכרונה" בזיכרון יעקב. התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שמואל שוב, הילה לביא-יתים וישראל אלתר ממשרד עוה"ד שוב ושות', חושפת תמונת מצב מדאיגה ביחסי השלטון המרכזי והיזמים הפרטיים.
בלב התביעה עומדים מכרזים שפרסמה רמ"י בשנים 2021–2022 לבניית מאות יחידות דיור ודיור מוגן. לטענת היזמים, המדינה הציגה מצג שווא לפיו הקרקעות זמינות לבנייה מיידית, ואף חייבה בחוזה את סיום הבנייה בתוך 48 חודשים.
בפועל, כך נטען בכתב התביעה, רמ"י ידעה במועד הפרסום כי קיימות מחלוקות עמוקות ורבות שנים מול המועצה המקומית זיכרון יעקב. מחלוקות אלו מונעות הלכה למעשה את ביצוע עבודות הפיתוח ומהוות "חסם מוחלט" למימוש הפרויקטים. היזמים מתארים מציאות אבסורדית בה שילמו סכומי עתק עבור זכויות חכירה, אך נותרו מול שוקת שבורה וללא יכולת לממש את הנכס.
כתב התביעה מותח ביקורת חריפה על התנהלות רמ"י וטוען להפרה בוטה של חובת הגילוי וההגינות החלה על גוף שלטוני. לפי התובעות, המידע על סירוב המועצה לקדם תשתיות והיקף הסכסוך בין הרשויות הוסתר במכוון ממסמכי המכרז. דוגמה בולטת המובאת בתביעה נוגעת לחברת "אפשטיין ניהול פרויקטים". נטען כי טרם המכרזים, רמ"י התקשרה עם החברה לביצוע עבודות פיתוח, אך ההתקשרות הופסקה בשל המחלוקת עם הרשות המקומית – עובדה שלא גולתה למשתתפים במכרז, שהוטעו לחשוב כי הדרך לפיתוח סלולה.
החברות מתארות כיצד במשך למעלה משלוש שנים ניסו לפנות לכל גורם אפשרי – מרמ"י והמועצה המקומית, דרך משרדי ממשלה ועד שרים ורגולטורים – אך ללא הועיל. גם ניסיונות גישור ועתירה מנהלית לא הובילו לפתרון, כאשר המדינה, לטענתן, "עמדה מנגד ולא נטלה אחריות". בנסיבות אלו, החברות דורשות לקבוע כי החוזים בטלים, להשיב להן את מלוא הסכומים ששולמו ולפצותן בגין הנזקים הכבדים שנגרמו.
מטעם החברות התובעות נמסר: "יזמים שפועלים בתום לב ובהסתמך על מכרזי מדינה אינם אמורים למצוא את עצמם כבני ערובה במחלוקות בין רשויות. מדובר בפגיעה קשה ביזמים, אך לצידה זאת גם פגיעה ממשית באינטרס הציבורי הרחב".
עוד הוסיפו החברות: "מדובר במאות יחידות דיור שאינן מקודמות ואינן משווקות בפועל לציבור, לרבות לזוגות צעירים ולמשפרי דיור, וזאת בתקופה של משבר דיור מתמשך. במקום שקרקעות מדינה יהפכו לדירות, הן תקועות בשל מחלוקות תכנוניות ותשתיתיות בין המדינה והרשויות המקומיות שהן לא טורחות לפתור".
