המלחמה והפגיעות הקשות בעורף הישראלי חידדו את הצורך הלאומי בקידום מואץ של פרויקטים בהתחדשות עירונית, הרחבת המיגון ושיקום מתחמים שנפגעו. סוגיות אלו עמדו במרכז הפאנל "שכונות ללא מחסה – הפצצה המתקתקת של ישראל", שנערך במסגרת הכנס השנתי של אתר הנדל"ן "מגדילים".
את הדיון פתח עו"ד ירון טיקוצקי, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי ושות' שהנחה את הפאנל, אשר הצביע על "חוק שיקום בדרך של התחדשות עירונית" כצעד משמעותי המגלם חשיבה מחוץ לקופסה. החוק החדש כולל מנגנונים כגון הורדת הרף של הרוב הדרוש מצד הדיירים, מנגנון BUYOUT והתערבויות רגולטוריות המאפשרות ליזמים להתקדם בפרויקטים באזורי סיכון.
מתן דיל, ראש עיריית רחובות, שיתף מניסיונו האישי בניהול משבר לאחר ששלושה טילים פגעו בעירו: "העין לא תופסת את הנזק הגדול. טיל אחד פגע ב-200 בניינים, בתוכם שבעה מבני ציבור, ואפילו בניין העירייה הושבת". דיל הדגיש כי הלקח המרכזי מהמשבר הוא הצורך בראייה מרקמית רחבה במקום התמקדות במבנה הבודד שנהרס. "התחלנו לפעול מיד וצללנו לתכנון. אנחנו נפגשים עם הדיירים, משקפים להם את המצב ומסבירים להם שהכי נכון ללכת עם יזמים גדולים ומשמעותיים. המון תלוי בביטחון שאתה נוסך בתושבים".
אדריכלית אתי אפרתי-אריה, מתכננת הוותמ"ל במינהל התכנון, ציינה כי הוותמ"ל נערכת לקלוט מתחמים נוספים שנפגעו במלחמה. "אנחנו נדרשים לקצר את התהליך הטרום-סטטוטורי כדי להגיע לתוצר תכנוני ישים בלוח זמנים קצר. ההתחדשות העירונית בצפון ובדרום היא משימה לאומית". בהתייחסה לסוגיית הכדאיות הכלכלית ציינה כי לעיתים ניתן לשפרה באמצעות הפחתת תקני חניה או שינוי בתמורות, אך הבהירה כי "המטרה היא למצות את כושר הנשיאה של השטח; זה לא פתרון בית מרקחת, צריך להפשיל שרוולים וללכלך את הידיים".
כלכליות כתנאי ברזל והמאבק ב"נסחים מלוכלכים"
מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יורי גמרמן, התייחס לאתגרים שמציב החוק החדש וחשף כי הרשות כבר מקדמת מתחמים שנפגעו ברחובות, ערד, דימונה, רמת גן, תל אביב וחיפה. גמרמן הבהיר נחרצות כי כדאיות כלכלית היא תנאי בל יעבור: "השוק בקיפאון ויש נסיגה מסוימת במחירים שפוגשת את ההתחדשות העירונית. בלי כלכליות הפרויקטים לא יצאו לפועל". עוד חשף גמרמן כי הרשות פועלת בימים אלו מול מינהל התכנון לקידום מהלכים שיסייעו לשפר את הכדאיות הכלכלית גם בתוכניות שכבר אושרו.
חלק ניכר מהפאנל עסק בביקורת חריפה על יזמים קטנים וחסרי ניסיון שתוקעים מתחמים שלמים. פולי טטרו, מייסד ומנכ"ל טופ קפיטל, ציין כי יזמים גדולים מגלים לעיתים קרובות ש"הנסח מלוכלך" עקב הערות אזהרה שרשמו בעבר גורמים שאינם מסוגלים להוציא את הפרויקט לפועל. מיכל גור, מנכ"לית פרץ בוני הנגב, קראה להשיק קמפיין ציבורי: "בעלי הבתים נמצאים במלכוד כשהם חותמים לגוף שאינו איתן כלכלי ואינו מנוסה. כולנו נפגעים מזה".
לביקורת הצטרף גם אבי חבר, בעלים ויו"ר קבוצת א. חבר, שהתריע: "אנשים לוקחים מזוודה ומחתימים דיירים, לפעמים אוחזים ב-70%, אבל אין להם כסף, גב פיננסי או ניסיון להוציא פרויקט". חבר הציע לקבוע מדד רשמי ליזמים בתחום ההתחדשות העירונית, בדומה למדד הקבלנים הקיים.
את הדיון חתם קובי אופק, יו"ר ובעלים של קבוצת אופק, אשר קרא להפוך את ההתחדשות העירונית למשימה לאומית עליונה. אופק מחה על כך שרשויות מקומיות משיתות על היזמים מטלות ציבוריות כבדות שהופכות פרויקטים ללא כלכליים, והוסיף: "אני קורא לראש הממשלה ולשרים לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות. לכל אזרחי ישראל ראוי שיהיו דירות ממוגנות – ראינו במלחמה מול איראן כמה אזרחים שילמו בחייהם על היעדר מיגון".
