בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הנחית מכה משפטית על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשון לציון ועל ועדת הערר המחוזית.
בפסק דין דרמטי, קיבלה השופטת יעל טויסטר ישראלי שני ערעורים שהוגשו מטעם בעלי קרקעות פרטיים במערב העיר, וקבעה כי הם זכאים לבחינה מקצועית ומחודשת של תביעות הפיצויים שהגישו. בית המשפט הורה להחזיר את הדיון לוועדה, למנות שמאי מייעץ חדש תחת זה שפעל בתיק, ולערוך שומה עדכנית שתבחן לעומק את דרישות הפיצוי שהוגשו על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.
במוקד הסכסוך המשפטי והתכנוני עומדת חטיבת קרקע נרחבת המשתרעת על פני כ-134 דונמים במערב ראשון לציון (חלקה 14 בגוש 3946). חלקה זו, שנוצרה מפיצול של שטח היסטורי עצום ונמצאת ברובה בבעלות פרטית, נחצית על ידי רחוב ההסתדרות המרכזי. היסטורית, ייעוד הקרקע אפשר הקמה של מאות יחידות דיור, נתון שגילם פוטנציאל כלכלי אדיר עבור הבעלים. אולם, בשנת 2013 אושרה במקום תוכנית מתאר חדשה (תוכנית 61) אשר חתכה באבחה אחת חלק ניכר מזכויות הבנייה למגורים. בעקבות שינוי הייעוד והפגיעה הדרמטית בשווי הקרקע, התאגדו מספר קבוצות של בעלי זכויות והגישו תביעות בגין ירידת ערך בהיקף מצרפי של מיליוני שקלים.
למרות הפגיעה הברורה לכאורה בזכויות, ועדת הערר דחתה את דרישות הפיצוי. הוועדה נשענה באופן מוחלט על חוות דעתו של השמאי המייעץ אמנון ניזרי, אשר קבע באופן מפתיע כי התוכנית החדשה לא גרמה לירידת ערך, אלא להפך – השביחה את המקרקעין.
בעלי הקרקעות לא השלימו עם רוע הגזירה וערערו לבית המשפט המחוזי, שם מתחה השופטת טויסטר ישראלי ביקורת חריפה ויוצאת דופן על ההליך המקצועי שבוצע. בפסק הדין נכתב בפירוש כי מדובר ב"מקרה חריג וקיצוני של הערכה כללית וספקולטיבית", וכי הערכת שווי החלקה במצבה הקודם נעשתה במנותק מעקרונות שמאות אובייקטיביים ומקובלים.
השופטת שללה מכל וכל את קביעות ועדת הערר והשמאי, אשר הפחיתו מראש כ-50% משטח החלקה וזכויות הבנייה בטענה להפקעות עתידיות והפרשות לצרכי ציבור. פסק הדין מבהיר וקובע הלכה ולפיה בעת הערכת שווי מקרקעין במצבם הקודם, חל איסור לבצע הפחתות המבוססות על השערות או ציפיות שוק שאינן מעוגנות סטטוטורית במועד הקובע.
בנוסף, השופטת שרטטה קווים מנחים ברורים לשמאי החדש שימונה, ואסרה עליו לייחס משקל לשינויים במתחמים סמוכים או להסכמים ספציפיים שאינם משליכים ישירות על הקרקע הנידונה. בסופו של ההליך, חויבה הוועדה המקומית, שיוצגה על ידי עורכות הדין מיכל אגסי ואדוה זגון ממשרד פריש שפרבר, בתשלום הוצאות משפט בסך 150 אלף שקלים למערערים. את קבוצות בעלי הקרקע ייצגו בהצלחה עורכי הדין שמואל שוב, הילה לביא-יתים ואלון קריביצקי ממשרד שוב ושות', ועורכת הדין ליאורה אפרתי.
