הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול (ב') להוריד את הריבית במשק ב-0.25%, כך שהיא עומדת כעת על 3.75%. בעקבות ההחלטה, ריבית הפריים ירדה ל-5.25% (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%). מדובר בהורדת הריבית השלישית מאז נובמבר 2025, והיא מגיעה לאחר שבשתי ההחלטות הקודמות – בפברואר ובמרץ 2026 – בחר הבנק להותיר את הריבית ללא שינוי בשל אי-הוודאות הביטחונית.
למרות הכיוון החיובי שמסמנת החלטת הנגיד, בשטח מצננים את ההתלהבות. מאור אוחנה, מנכ"ל רשת "דרכנו" לייעוץ משכנתאות, מתייחס להורדה ומדגיש כי השפעתה המיידית על ציבור נוטלי ההלוואות היא כמעט אפסית. "הורדת הריבית היום היא צעד נכון והכרחי, אך כדי לייצר שינוי מגמה אמיתי בשוק, הנגיד חייב להמשיך במגמה זו גם בהחלטה הבאה", אומר אוחנה. "הפסקות ארוכות ומרחקים גדולים בין הורדה להורדה של רבע אחוז מתמסמסים בשטח, כמעט ולא משפיעים על רוכשי דירות שעומדים בפני נטילת משכנתה או על כיסם של מי שכבר לקח הלוואה. רק רצף החלטות ברור ועקבי יביא איתו בשורה אמיתית לשוק ולרוכשי הדירות".
כדי להמחיש את המספרים, מציג אוחנה דוגמה למשכנתא ממוצעת בשוק בגובה מיליון שקלים ל-30 שנה, שבה רכיב הפריים מהווה 40% מהתמהיל (400,000 שקלים). לפני ההורדה הנוכחית, ההחזר החודשי על רכיב זה עמד על כ-2,334 שקלים. כעת, לאחר הפחתת הריבית ברבע אחוז, ההחזר החודשי על רכיב זה יורד לכ-2,271 שקלים בלבד – מה שמייצר חיסכון זניח של כ-63 שקלים בחודש.
החלטת בנק ישראל לחזור למתווה של הורדות ריבית התקבלה על בסיס מספר התפתחויות מאקרו-כלכליות וגיאופוליטיות שתמכו במהלך. בראש ובראשונה, נרשמה התמתנות משמעותית באינפלציה: קצב האינפלציה השנתי ירד ל-1.9%, נתון הנמצא היטב בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). בנוסף, מאז החלטת הריבית הקודמת במרץ, נרשמה התחזקות חדה של השקל, שזינק בשיעור של כ-8.3% מול הדולר (אשר ירד לסביבת 2.89 שקלים) וב-7.2% מול האירו. בעוד מטבע חזק מוזיל את הייבוא ומסייע בריסון האינפלציה, הוא גם מקשה על היצואנים ומגזר ההייטק, ולכן הבנק בחר לספק תמיכה למשק. גורם נוסף להחלטה הוא ההאטה בפעילות הכלכלית בעקבות מבצע "שאגת הארי" והלחימה מול איראן, שהובילה להתכווצות של 3.3% בתוצר ברבעון הראשון של 2026. נראה כי גם הרגיעה הגיאופוליטית המסוימת סביב הסדר אפשרי מול איראן תרמה לביטחון של חברי הוועדה במהלך.
עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר כי המערכה הכלכלית טרם הסתיימה וישנם סיכונים שעלולים להוביל לעלייה מחודשת באינפלציה. המלחמה עדיין משפיעה על המשק, בעיקר סביב גיוס המילואים הפוגע בהיצע העבודה, ובמקביל קיימת אי-ודאות פיסקלית משמעותית באשר להגדלת תקציב הביטחון והרחבת הגירעון. הנגיד התייחס גם למגמות העולמיות, והזכיר כי סביבת האינפלציה בעולם רשמה לאחרונה עלייה חדה, כאשר ריביות הבנקים המרכזיים (בארה"ב ובגוש האירו) נשארות גבוהות ביחס לישראל.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתפרסם ב-6 ביולי 2026, ועיני השוק – כמו גם נוטלי המשכנתאות – יהיו נשואות אליה כדי לראות האם הנגיד יספק את אותו "רצף החלטות עקבי" שנדרש כדי לחולל שינוי אמיתי בשוק הדיור.
