בעידן שבו כמעט כל היבט בחיינו – החל מהמערכת הבנקאית והבורסה, דרך עולמות הבריאות והחינוך, ועד למסחר ולשירותים הציבוריים – מסתמך באופן מוחלט על תשתיות דיגיטליות, מתקני דאטה סנטר וחוות שרתים הפכו לעמוד שדרה קריטי של הכלכלה המודרנית ולנכס אסטרטגי מבוקש בעולמות הנדל"ן הטכנולוגי. מתקפות כטב"מים וטילים, לצד פגיעה פיזית בתשתיות מידע קריטיות, כמו זו שאירעה ביממה האחרונה בחוות השרתים של ענקית הענן אמזון במפרץ הפרסי, מדגישות עד כמה יעדי נדל"ן ותשתית הללו הפכו לרגישים.
לצד האיומים הביטחוניים המוחשיים, גם תקלות תשתיתיות, כשלי רשת חשמל ארצית ואסונות טבע, מציבים אתגר מתמשך לפעילות הרציפה של מרכזי נתונים, אשר מספקים שירותים חיוניים לכלכלה הגלובלית כולה. הגנה על חוות שרתים אינה מסתכמת רק בשאלת המיגון הפיזי וההנדסי של המבנה; היא כוללת גם שרידות אנרגטית, תכנון מרכזי גיבוי מרוחקים, תכניות התאוששות מאסון (DR) ואבטחת סייבר מתקדמת. כל זאת מתוך הבנה עמוקה שהפסקת שירותים דיגיטליים עלולה לשבש מערכות קריטיות, כך שהבטחת רציפות תפעולית במתקני התשתיות היא כיום אינטרס לאומי ביטחוני וכלכלי ראשון במעלה.
מומחים בולטים בזירת יזמות הנדל"ן, התשתיות והדאטה סנטר הישראלית מסבירים מה נדרש לעשות ברמת התכנון, הפיתוח והביצוע כדי להבטיח שהענף יתפקד באופן רציף לחלוטין גם תחת איום טילים וסיכונים אסטרטגיים נוספים. ערן ברק, מנכ"ל חברת "סרברז" המקימה ומתפעלת חוות שרתים ממוגנות, קובע כי אופן הלחימה השתנה דרמטית בשנים האחרונות. לדבריו, בעידן בו עימותים מתנהלים מרחוק, היכולת לייצר נזק מתבססת על ירי מדויק ופגיעה מכוונת בתשתיות לאומיות, מתוך הבנה שהשבתתן משתקת מדינה לא פחות מפגיעה פיזית בעורף עצמו.
חוות שרתים הפכו ליעד ביטחוני ראשון במעלה בהיותן הלב הפועם של הכלכלה, ולכן נדרש תכנון נדל"ני עמוק ורב-שכבתי. ברק מתאר כיצד חוות שרתים תת-קרקעיות מספקות שכבת הגנה פיזית משמעותית, אך מדגיש שמדובר בתכנון הנדסי כוללני המשלב יתירות אנרגטית מלאה, אספקת חשמל רציפה ממספר מקורות, ומערכות כיבוי ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה ביותר. החברה, שמפעילה נכסי תשתיות תת-קרקעיים שתוכננו מראש לתרחישי קיצון, מוכיחה כיצד השילוב בין מיגון פיזי להפרדה תשתיתית מבטיח רציפות עסקית מלאה ללקוחות עסקיים וציבוריים כאחד.
אל התפיסה המערכתית הזו מצטרף ערן לב, שותף בחברת "קרדן גבע", המחדד את נחיצותן הקריטית של תשתיות מידע מתקדמות. כיזם המקים מרכזי דאטה סנטרים בישראל, לב טוען כי אין יותר מיקום בטוח לחלוטין, והאירועים האחרונים, כולל הפגיעה במתקני הענן של אמזון, הפכו את הסיכון התשתיתי למיידי ומוחשי. המשמעות עבור יזמי הנדל"ן הטכנולוגי היא שמיגון דאטה סנטרים הוא כיום דרישת בסיס קשיחה ולא תוספת תכנונית. כל מתקן תשתיות נדרש להגן על עצמו כיחידה אוטונומית מבחינת הזנת החשמל, התקשורת וחדרי הבקרה, מגמה שכבר ניכרת בפרויקטים רחבי היקף בישראל דוגמת מתקן MDC שוהם. במקביל, מסביר לב כי מיגון פיזי מקומי לבדו אינו מספיק, ונדרשת הקצאת עתודות קרקע להקמת רשת אזורית של גיבוי והתאוששות מאסון, מהלך תשתיתי המצריך זמינות חשמל בהיקפים גדולים ושיתוף פעולה אסטרטגי בין מדינות ליצירת עוגן דיגיטלי אזורי יציב.
ההיבט הרגולטורי והמשפטי של תנופת פיתוח זו מואר על ידי עו"ד חגית בן משה, שותפה במשרד ברנע וראש תחום המגזר ההתיישבותי והאנרגיה. בן משה מדגישה כי בעת חירום, חוות השרתים מהוות את עמוד השדרה של הרציפות התפקודית במשק. המערך המודרני של תשתיות הנתונים בנוי כך שפגיעה פיזית במוקד אחד משכפלת את המידע ומפעילה אוטומטית אתר גיבוי, כך שהמערכת מבודדת את נכס הנדל"ן הפגוע וממשיכה לפעול מאזורי זמינות מרוחקים.
היא מציינת כי החלטת הממשלה מפברואר האחרון, המקדמת הקמת חוות שרתים ומסווגת אותן כפרויקט תשתיות לאומיות בעל עדיפות, נועדה להרחיק את המתקנים מאזורי עומס אל עבר הפריפריה. החלטה זו לא רק מצעידה את ישראל לחזית פיתוח הבינה המלאכותית (AI), אלא מהווה הכרה ממשלתית רשמית בנחיצות האסטרטגית של הקמת תשתיות אלו, המהוות נדבך קריטי בחוסן הלאומי.
