⚖️ מידע כללי בלבד – אינו ייעוץ משפטי, מיסויי או שמאי. לפני כל החלטה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. ראו הבהרה מלאה בסוף העמוד.

- לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, כל שותף רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. הסכמת השותף האחר לא נדרשת.
- בית המשפט מעדיף חלוקה בעין. בדירה אחת זה כמעט אף פעם לא אפשרי, ולכן הפירוק נעשה במכירה.
- אין לשותף זכות קדימה בחוק לקנות את חלקו של השני במכירה כפויה, אבל בתי המשפט מאפשרים לשותפים להתמחר ולהציע מחיר כמו קונים מבחוץ.
- בדירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, סעיף 40א מעכב את המכירה עד שיימצא להם פתרון מגורים מתאים.
- הסכם בין השותפים חוסך את רוב העלויות. הליך בבית משפט עם כונס נכסים נמשך בדרך כלל חודשים ארוכים ומקטין את הסכום שכל אחד מקבל.
אם אתם בעלים של דירה יחד עם עוד מישהו, אח שירשתם איתו, בן זוג לשעבר או שותף להשקעה, ואתם רוצים לצאת מהשותפות, החוק בצד שלכם. כל שותף רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, גם כשהשני מתנגד. השאלה האמיתית היא איך זה יקרה: בהסכמה ובמכירה מסודרת, או בבית משפט עם כונס נכסים.
המדריך עובר על מה שקורה בפועל: באיזה סדר בית המשפט בוחר את דרך הפירוק, מתי שותף יכול לקנות את חלקו של השני, מה עושה כונס הנכסים, איך מוגנת דירה של בני זוג עם ילדים, וכמה זמן וכסף זה עולה.
מתי אפשר לדרוש פירוק שיתוף
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. הגודל של החלק לא משנה. גם מי שמחזיק 10% מהדירה יכול לדרוש את הפירוק, והשותף שמחזיק 90% לא יכול לחסום אותו רק משום שהוא לא רוצה למכור.
יש שני חריגים עיקריים. הראשון הוא הסכם שיתוף שמגביל את הזכות לפירוק. אם ההגבלה היא לתקופה של יותר משלוש שנים, בית המשפט רשאי בכל זאת לצוות על פירוק אחרי שלוש שנים, אם זה צודק בנסיבות (סעיף 37(ב)). השני הוא חוסר תום לב: בתי המשפט דוחים לעיתים רחוקות תביעה שנועדה רק להתנכל לשותף, אבל הרף לכך גבוה.
מה שלא נחשב סיבה לעצור: העובדה שהשותף גר בדירה, שהשוק כרגע לא טוב, או שבבניין מקודם פרויקט פינוי בינוי. בתי משפט קבעו לא אחת שעיתוי לא נוח אינו מבטל את הזכות לפירוק.
פירוק בהסכמה או בצו בית משפט
סעיף 38 לחוק קובע שהפירוק נעשה קודם כל לפי הסכם בין השותפים. אם השותפים מסכימים, הם יכולים לעשות כמעט כל דבר: למכור יחד בשוק החופשי, או שאחד יקנה את חלקו של השני לפי שומה מוסכמת. זה המסלול הזול והמהיר ביותר.
אין הסכמה? מגישים תביעה לפירוק שיתוף. ברוב המקרים היא מוגשת לבית משפט השלום, שדן בסכסוכים על חלוקת מקרקעין. כשהשותפים הם בני משפחה, למשל בני זוג, בני זוג לשעבר, הורים וילדים או אחים, התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. סכסוך על דירה שעדיין בעיזבון מגיע גם הוא לבית המשפט לענייני משפחה.
הרבה תיקים נגמרים בהסכם כבר אחרי הגשת התביעה. ברגע שהשותף שהתנגד מבין שהפירוק יקרה בכל מקרה, משתלם לו יותר להתפשר מאשר למכור דרך כונס.
סדר העדיפויות: חלוקה בעין ורק אחר כך מכירה
כשאין הסכם, החוק קובע לבית המשפט סדר ברור:
- חלוקה בעין (סעיף 39). אם אפשר לחלק את הנכס פיזית, מחלקים. בית המשפט יכול לחייב תשלומי איזון כשהחלקים לא שווים בדיוק.
- רישום כבית משותף (סעיף 42). כשעיקר הנכס הוא בניין שראוי להירשם כבית משותף, למשל בית עם שתי יחידות דיור, אפשר לרשום אותו ככזה ולהקצות לכל שותף דירה.
- מכירה וחלוקת הכסף (סעיף 40). כשאי אפשר לחלק, או כשחלוקה תגרום הפסד ניכר, הנכס נמכר והתמורה מתחלקת לפי החלקים.
בדירה רגילה בבניין משותף החלוקה בעין כמעט לא רלוונטית. אי אפשר לחתוך דירת 4 חדרים לשתיים בלי היתר בנייה, ובדרך כלל גם לא כדאי. לכן ברוב התיקים על דירות התוצאה היא מכירה. חלוקה בעין רלוונטית יותר במגרשים, בבתים צמודי קרקע גדולים ובמבנים עם כמה יחידות.
סעיף 43 מוסיף שבית המשפט יתחשב ככל האפשר במשאלות השותפים, למשל בבקשה של חלק מהם להישאר בשותפות ביניהם.
זכות קדימה: האם שותף יכול לקנות את חלקו של השני
זו השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה מפתיעה רבים. בחוק המקרקעין אין זכות קדימה לשותף לקנות את חלקו של השותף השני כשהדירה נמכרת בפירוק שיתוף. בתי המשפט רואים בפירוק מכירה כפויה, וזכות קדימה בין שותפים חלה בדרך כלל רק כשאחד מהם מוכר את חלקו מרצונו.
בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (תלה״מ 42480-06-21) ביקשה אישה שמחזיקה 80% מהדירה זכות ראשונים לרכוש את 20% של בן זוגה לשעבר. בית המשפט דחה את הבקשה ומינה כונס נכסים, אבל קבע ששני הצדדים יכולים להשתתף בהליך המכירה ולהציע מחיר שווה או גבוה מהצעות מבחוץ. זה המצב הנפוץ: לשותף אין עדיפות אוטומטית, אבל יש לו הזדמנות אמיתית לזכות בדירה.
מתי בכל זאת יש עדיפות
- הסכם שיתוף שקובע זכות קדימה. אם נחתם ונרשם, הוא מחייב.
- דירה שעדיין בעיזבון. סעיף 113 לחוק הירושה קובע שנכס שאינו ניתן לחלוקה יימסר ליורש המרבה במחיר, ובלבד שהמחיר לא יפחת ממחיר השוק. רק אם אף יורש לא רוצה לקנות, הנכס נמכר החוצה. אחרי שהיורשים כבר רשומים בטאבו כבעלים, חל חוק המקרקעין. עוד על כך במדריך ירושת דירה.
- התמחרות פנימית שבית המשפט מורה עליה, לעיתים לפני שמציעים את הדירה לקהל.
מה עושה כונס הנכסים ואיך נראית המכירה
סעיף 40(ב) קובע שהמכירה תיעשה בדרך שבה נמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת. בפועל, בית המשפט ממנה כמעט תמיד עורך דין ככונס נכסים, לעיתים שניים, אחד מכל צד.
שלבי העבודה המקובלים:
- הזמנת שומת שמאי כדי לקבוע מחיר מינימום.
- פרסום הדירה למכירה בעיתונות ובאתרים, והצגתה לקונים.
- קבלת הצעות במעטפות סגורות, ולעיתים התמחרות בין המציעים הגבוהים, כשהשותפים רשאים להשתתף.
- הגשת בקשה לבית המשפט לאשר את המכירה לזוכה.
- חתימה על חוזה, קבלת התמורה, תשלום המסים וסילוק המשכנתא, וחלוקת היתרה בין השותפים לפי החלקים.
שותף שגר בדירה ומסרב לפנות אותה לא עוצר את התהליך. כונס יכול לבקש צו פינוי, והקונה מקבל דירה ריקה. אם מי שגר בדירה השתמש בחלק של השותף השני לבדו, השותף יכול גם לתבוע דמי שימוש.
מכירה דרך כונס מניבה לרוב מחיר נמוך מעט ממכירה רגילה. קונים יודעים שמדובר במכירה כפויה ומתמקחים בהתאם.
דירת מגורים של בני זוג: ההגנה שבסעיף 40א
כשהדירה המשותפת היא הבית של בני זוג והם נפרדים, יש הגנה מיוחדת. לפי סעיף 40א(א) לחוק המקרקעין, אם בית המשפט החליט על פירוק במכירה של דירת מגורים של בני זוג, המכירה תעוכב כל עוד לא נמצא לילדים הקטינים ולהורה שהם אצלו הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר זמני.
שימו לב למה שהסעיף לא עושה. הוא לא מבטל את הפירוק ולא נותן להורה להישאר בדירה לתמיד. הוא דוחה את ביצוע המכירה עד שיש פתרון מגורים, למשל דירה שכורה במימון חלק מהתמורה. בפועל העיכוב נמשך חודשים, לא שנים. סעיף 6א לחוק יחסי ממון קובע הגנה דומה כשהדירה נמכרת במסגרת איזון משאבים.
סעיף 40א(ב) מוסיף שבן זוג שהיה שותף בדירה לא יהפוך לדייר מוגן בה אחרי הפירוק. אבל כשמי שמבקש למכור הוא כונס שמונה לטובת נושים של אחד מבני הזוג, המצב שונה: בית המשפט העליון קבע (ע״א 8233/08) שבמקרה כזה בן הזוג השני הופך לדייר מוגן והדירה נמכרת כשהוא גר בה. הנושא הרחב של חלוקת הבית בפרידה מוסבר במדריך על דירה בגירושין.
עלויות ומיסים: מי משלם מה
ההוצאות בפירוק בבית משפט נגזרות מהתמורה שכל שותף מקבל, ולכן כדאי להכיר אותן מראש. סכומים מדויקים תלויים בתיק, ושכר הכונס נקבע או מאושר על ידי בית המשפט.
| הוצאה | מי משלם בדרך כלל | מה כדאי לדעת |
|---|---|---|
| שכר טרחת עורכי דין לתביעה | כל צד את שלו | בית המשפט יכול לחייב צד שגרר את ההליך בהוצאות |
| שכר כונס הנכסים | מתוך תמורת המכירה, לפי החלקים | נקבע על ידי בית המשפט. כשהמכירה לא הושלמה, בתי המשפט פוסקים לפי העבודה שבוצעה בפועל |
| שמאי | מתוך התמורה או בחלוקה | שומה עדכנית קובעת את מחיר המינימום |
| מס שבח | כל שותף על החלק שלו | שותף שזו דירתו היחידה עשוי להיות פטור. בדקו במחשבון מס שבח |
| מס רכישה | הקונה | שותף שקונה את החלק של השני משלם מס רכישה על החלק שקנה |
חלוקה בעין בין כל השותפים בלי תשלומי איזון פטורה ממס שבח לפי סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין, והפטור חל גם על מס רכישה. אם משולם הפרש בכסף, הפטור נשלל לגבי החלק שעבורו שולם ההפרש. פרטים נוספים במדריך מס שבח.
דוגמה: שני אחים יורשים דירה בשווי 2.4 מיליון ש״ח. אם הם מוכרים יחד בשוק החופשי, כל אחד מקבל כ-1.2 מיליון לפני מסים ושכר עורך דין. אם הדירה נמכרת דרך כונס במחיר נמוך יותר, ונוסף על כך משולם שכר כונס ושכר טרחה לשני משרדים, כל אחד מהם יכול לקבל סכום נמוך במידה ניכרת.
כמה זמן זה לוקח ואיפה טועים
פירוק בהסכמה עם מכירה בשוק החופשי לוקח כמו כל מכירת דירה, בדרך כלל כמה חודשים. תביעה בבית משפט נמשכת לרוב חודשים ארוכים ולעיתים יותר משנה: הגשת תביעה וכתב הגנה, דיון, מינוי כונס, שומה, פרסום, הצעות ואישור המכר. ערעורים ובקשות לעיכוב מאריכים את הדרך עוד.
הטעויות שחוזרות בתיקים:
- להתנגד לעצם הפירוק. זה כמעט אף פעם לא מצליח, ובינתיים מצטברות הוצאות. עדיף להשקיע את המאמץ במחיר ובתנאים.
- לא להכין מימון מראש. שותף שרוצה לקנות את החלק של השני צריך אישור עקרוני למשכנתא לפני ההתמחרות. כדאי לבדוק עם מחשבון כמה משכנתא אפשר לקבל.
- לשכוח את המשכנתא והשעבודים. הם נפרעים מתוך התמורה לפני החלוקה, וגם עיקולים על חלקו של אחד השותפים יורדים רק מהחלק שלו.
- לא לתעד השקעות. מי ששילם לבד על שיפוץ או על משכנתא יכול לדרוש התחשבנות, אבל רק אם יש לו קבלות.
שאלות נפוצות
האם אפשר לכפות פירוק שיתוף על שותף שגר בדירה?
כן. סעיף 37 לחוק המקרקעין מאפשר לכל שותף לדרוש פירוק בכל עת, והעובדה שהשותף השני גר בדירה אינה מונעת זאת. אם הוא מסרב לפנות, כונס הנכסים יכול לבקש צו פינוי. החריג המשמעותי הוא דירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, שם המכירה מתעכבת עד שיימצא הסדר מגורים.
יש לי 25% מהדירה. אני יכול לדרוש פירוק?
כן. הזכות לדרוש פירוק אינה תלויה בגודל החלק. שותף מיעוט יכול להגיש תביעה, ובסוף ההליך יקבל 25% מהתמורה נטו אחרי ההוצאות.
אחי רוצה למכור את הדירה שירשנו ואני רוצה לשמור אותה. מה האפשרויות שלי?
אם הדירה עדיין בעיזבון, סעיף 113 לחוק הירושה מאפשר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק, לקבל את הנכס. אם כבר נרשמתם כבעלים, אתם יכולים להציע לקנות את חלקו לפי שומה, או להשתתף בהתמחרות במסגרת הפירוק. בכל מקרה תצטרכו מימון לחלק שלו.
לאיזה בית משפט מגישים תביעה לפירוק שיתוף?
בדרך כלל לבית משפט השלום. כשהשותפים הם בני משפחה, למשל בני זוג, הורים וילדים או אחים, או כשהסכסוך נוגע לירושה, התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.
מי משלם את שכר כונס הנכסים?
שכר הכונס משולם מתוך תמורת המכירה, כך שבפועל כל שותף נושא בו לפי חלקו. בית המשפט קובע או מאשר את הסכום, ויכול להורות אחרת אם אחד הצדדים גרם להוצאות מיותרות.
האם פירוק שיתוף חייב במס שבח?
מכירה של הדירה בפירוק נחשבת מכירה רגילה, וכל שותף מחשב מס שבח על חלקו, כולל זכאות לפטור אם זו דירתו היחידה. חלוקה בעין בין כל השותפים בלי תשלומי איזון פטורה ממס שבח לפי סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין.
הסכם השיתוף שלנו אוסר למכור לחמש שנים. אפשר לעקוף אותו?
לפי סעיף 37(ב), כשתניה מגבילה פירוק לתקופה של יותר משלוש שנים, בית המשפט רשאי לצוות על פירוק כעבור שלוש שנים אם זה צודק בנסיבות. לפני כן, ההסכם בדרך כלל יחייב.
מקורות
- חוק המקרקעין, תשכ״ט-1969, סעיפים 37-43 (ויקיטקסט)
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965, סעיף 113 (ויקיטקסט)
- חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995 (ויקיטקסט)
- כל זכות: בת זוגו של חייב תיחשב כדיירת מוגנת עם פירוק השותפות בדירת מגורים על ידי כונס
- מרכז הנדל״ן: זכות ראשונים בפירוק שיתוף, תלה״מ 42480-06-21
- מרכז הנדל״ן: פירוק שיתוף במקרקעין והפטור לפי סעיף 67
המידע במדריך נכון לנובמבר 2026. נתונים, שיעורי מס ותקנות משתנים מעת לעת – יש לבדוק מול המקור הרשמי.




